<h1>סמ"ג לאוין סימנים קצ"א—קצ"ג</h1>
<h2>דף טז:</h2>
שנינו אין מקבלין צאן ברזל מישראל פירש רבינו שלמה (עי' תד"ה אין) ורבינו משה (מלוה ולוה פ"ח הל' י"ב) מפני שזה אבק ריבית, וכיצד הן צאן ברזל הרי שהיו לו מאה צאן וקבלם ממנו להטפל בהן ויהיו הגיזות והוולדות והחלב לאמצע עד זמן אחד כמו שהתנו ביניהם ואם מתו או הוזלו הצאן הרי המקבל משלם דמיהן, כמו שאומר שם דקביל עליה אונסא וזולא, הרי זה אסור, שבעל הצאן קרוב לשכר ורחוק להפסד לפיכך אם קבל עליו בעל הצאן שאם הוקרו או הוזלו או נטרפו יהיו ברשותו הרי זה מותר וכן כל כיוצא בזה (ע"פ לשון רמב"ם שם), אבל בקבלת זול בלבד אין די כאשר בארנו למעלה [הו' בב"מ ע' א'], ורבינו יעקב פירש שזה ריבית של תורה וכן מוכיח בירושלמי (פ"ה ה"ה) שאומר איזהו צאן ברזל אמר לו האיך הרי מאה צאן עשויות עליך במאה דינרים וולדן וגיזתן וחלבן שלך ואם מתו חייב אתה באחריותן ואתה מעלה לי סלע מכל אחת ואחת באחרונה משלך הרי זה אסור. משכרת אשה לחברתה תרנגולת לישב על הבצים בשני אפרוחים ואין בהן משום ריבית (רמב"ם שם הל' י"ד ע"ש).
